מחסרי בית לכוכב מוזיקלי

במהלך מגיפת קוביד -19, האיש הפורטוגלי הזה לקח מוזיקה לבתי חולים ולבתים, וסיפק עידוד ונוחות לאנשים.

סיפורו של לואיס מרטלו, כפי שח ולק על ידי דואר, הוא נרטיב של התגברות, תקווה ונחישות. מההתמודדות עם המציאות הקשה של הרחובות ועד להפוך לנגן החצוצרה השלישי בגודלו בעולם, חייו של האיש הפורטוגלי הזה הם מסע יוצא דופן. לאחרונה הוכתר בפרס של המלכה אליזבת השנייה על שירותיו לקהילה במהלך המגיפה.

לואיס, שנולד בבית צנוע בברקוסו מילהדה, גילה לראשונה את מנגינה של החצוצרה בגיל 11. למרות שלא סיים את לימודיו בקונסרבטוריון, הוא השתתף באופן פעיל בלהקות צבאיות ופילהרמוניות, ומצא בלהקה הצבאית של קוולוז לא רק מוסיקה אלא גם מנטור מכריע, פרננדו וידאל, שהוא ביקום המוזיק

עם זאת, חייו של לואיס מרטלו קיבלו תפנית בלתי צפויה לאחר שנדחו בקלוז, הוא מצא את עצמו שקוע בשלב סוער באבורה, המסומן בהתעללות ובמעילה. החזרה הביתה הייתה קשה, מוטרדת בזיכרונות כואבים, הוא נשאר ברחובות בגלל פרידת הוריו, על פי הדיווח

בוילה נובה דה מילפונטס נאלץ לואיס למכור את החצוצרה שלו כדי לשרוד.

הכל הצליח להסתובב בזכות עזרת חבריו, שנתנו ללואיס את ההזדמנות להתחיל מחדש באנגליה. לאחר שבוע של עבודה קשה, הוא רכש חצוצרה חדשה, ובכך הדליק מחדש את חלומו.

במהלך מגיפת קוביד -19, לואיס לקח את המוזיקה שלו לדלתות בתי חולים ובתים, וסיפק את העידוד והנוחות הדרושים לאנשים.

מחוותיו המדהימות של האיש הפורטוגלי לא נעלמו מעיני, לאחר שהוכרו על ידי המלכה אליזבת השנייה בהבחנה ייחודית לכבוד שירות קהילתי למופת. מחסרי בית ועד חצוצרן בעל שם עולמי, סיפורו של לואיס מרטלו הוא עדות מעוררת השראה לחוסן וללידה מחדש, ומוכיח שהחיים יכולים להתחיל

"שום דבר לא יכול ללכת לאיבוד כשהכל כבר אבד."