חוק הלאום קובע כי כל אזרח בעל היתר שהייה ומתגורר בפורטוגל יכול להגיש בקשה, חמש שנים לאחר שביקש להסדיר את ההליך שלו כמהגר.

זה כולל רבים מאלה שהגישו הבעות עניין לפני שלוש או ארבע שנים ובקשותיהם טופלו רק כעת, מזהיר פדרו גיוס, מאוניברסיטת קוימברה ואחד מחברי המחקר של קרן פרנסיסקו מנואל דוס סנטוס, שהוצג בדצמבר.

"זה יכול להשפיע על גידול גדול באזרחים חדשים בשנים הקרובות", אם כי גם תהליכי הענקת האזרחות מתעכבים מאוד.

בנוסף למקרים אלה, ישנם תהליכי איחוד משפחות שיגדילו את המספר הכולל של אנשים פורטוגזים חדשים.

בתורו, רוי קוסטה לופס, מהמכון למדעי החברה (ICS) באוניברסיטת ליסבון, הדגיש כי פורטוגלים עתידיים רבים אינם מתכוונים להישאר בפורטוגל, מכיוון שהם בחרו במדינה בעקבות "סגירת גבולות גדולה יותר באירופה", במיוחד בבריטניה, עם 'ברקסיט'.

מעבר למדינות אחרות

לאחר קבלת אזרחות פורטוגזית, הם יוכלו לעזוב למדינות אחרות וזה יציב אתגרים קונסולריים חדשים לפורטוגל, מכיוון ש"לכל דבר ועניין, הם אזרחים מהגרים פורטוגלים ", הזהיר פדרו

גויס.

החוקר הדגיש כי הנתונים מצביעים גם על כך שרבים מהמהגרים הרשומים בפורטוגל נמצאים כבר במדינות אירופאיות אחרות.

"ישנם כמה מקצועות אופייניים, כמו נהגי רכבים כבדים" או "עובדים העובדים בבנייה שחברות פורטוגזיות מחברות משנה למדינות אירופאיות שונות", הסביר.

"ישנם RRPs אחרים (תוכניות התאוששות וחוסן) ממדינות אירופאיות אחרות, שיש בהן גם השתתפות גדולה של עובדים פורטוגלים ועובדים זרים המתגוררים בפורטוגל", הסביר.

פדרו גויס הדגיש כי תופעה זו כבר התרחשה בבריטניה, שהפורטוגלים היו "האוכלוסייה הזרה הכלואים ביותר", כאשר הרוב היו ממוצא גואן, אנגולי או גינאי, "כולם עם דרכונים פורטוגזיים".

עם זאת, העובדה שהמפקד אינו מזהה מקורות אתניים-גזעיים תוביל לחוסר נראות של מהגרים אלה שאינם משולבים בחברה אך מרגע שיש להם דרכון פורטוגלי אינם נחשבים עוד לזרים.

"אם אנחנו רוצים לדעת איכשהו היכן נמצאים המיעוטים האתניים בפורטוגל ולבצע מדיניות ציבורית ממוקדת, עלינו להכיר אותם בדרך כלשהי", חשב ז'ואאו אנטוניו, מהאוניברסיטה הקתולית.

"עלינו להתחיל לחשוב ברצינות שהאינטגרציה לא מסתיימת לאחר חמש שנים, כאשר הדרכון מונפק, ויש צורך ללכת הרבה יותר רחוק מזה", אמר פדרו גויס.

ירידה במהגרים

בשנים הקרובות רמת העולים בפורטוגל תקטן מאוד, לא בגלל שעזבו את הארץ אלא בגלל שהם קיבלו אזרחות פורטוגזית.

"זה מציב אתגרים חדשים שעבורם עלינו להתכונן", הדגיש רוי קוסטה לופס.

על פי המחקר, שהוצג בדצמבר, 63% מהנשאלים רוצים ירידה במהגרים מתת היבשת ההודית, 68% מהנשאלים סבורים כי "מדיניות ההגירה הקיימת בפורטוגל מתירנית מדי ביחס לכניסת מהגרים", 67.4% אומרים שהם תורמים ליותר פשע ו- 68.9% חושבים שהם עוזרים לשמור על שכר נמוך.

יחד עם זאת, 68% מסכימים כי המהגרים "הם יסוד לכלכלה הלאומית".

באותו סקר בו 42% מהנשאלים מעריכים יתר על המידה את מספר העולים בפורטוגל, הרוב בעד מתן זכויות, כמו זכות הצבעה (58.8%), הקלה על התאזרחות (51.8%) או תהליכים של איחוד משפחות (77.4%).

ז'ואאו אנטוניו הודה כי הגידול במהגרים "היה מהיר מאוד בפרק זמן קצר" ו"יש מערכת דעות ורגישות בקרב האוכלוסייה הפורטוגזית שצריך לטפל בהן.

פדרו גויס, לעומת זאת, טועה לחשוב כי מהגרים "הגיעו בין 2022 ל -2024, אך למעשה, רבים מהם הגיעו מוקדם יותר ורק עכשיו המערכת שילבה אותם".

לכן, השנה, "נראה קפיצה גדולה במספר העולים, אם כי מספר המהגרים החדשים המגיעים כבר יורד".

לגבי סוג זה של מחקר, המנהל המדעי של מצפה ההגירה טען גם כי יש לבצע אותם "בתדירות גבוהה יותר", כך שהתוצאות תלויות פחות בהקשרים ספציפיים של דעת הקהל.