עשב הפמפאס, עם השם המדעי Cortaderia selloana, הוא יליד הפמפאס, ביומה הממוקמת בדרום אמריקה, ו"עד לפני שני עשורים [הצמח] היה מוגבל בעיקר לגנים", אך הוא הופך לאיום, ומראה "תיאבון רעב" לשטח, אמרה הליה מרצ'אנטה, שצוטטה בהודעה לעיתונות מ- ESAC.

"מין זה תופס בקלות את הקצוות והסביבה של הכבישים, הרכבות והאזורים המופרעים האחרים שלנו, ומוצא שם הזדמנות קלה להתרחב במהירות", בנוסף למקומות פלישה כמו ביצות, דיונות או אפילו סבך של אזורי יער, מדגיש הפרופסור.

זה נובע מיכולת הרבייה המצוינת שלו, המתורגמת למיליוני זרעים זעירים לצמח, כמו גם דרישות המשאבים הנמוכות שלו; הגמישות הרבה שלה מבחינת התנאים האקולוגיים שבהם הוא יכול לגדול; ולפעמים, חוסר התחרות של מינים אחרים אשר (לא) תופסים את השטח, בגלל השפלת קהילות הצמחים, היא מסבירה.

בתקופה זו של השנה, היא ממשיכה, "קל מאוד לזהות היכן נמצאים עשבי הפמפאס, מכיוון שהם מתגלים בצורה נהדרת בנוף, ומציגים את התפרחות, הנוצות או הציציות הראוותניות שלהם, בצבעים מגוונים שיכולים לנוע בין כסף לורוד מעט".

למרות יופיו, הסכנה הפוטנציאלית לעור (ומכאן שמו קורטדריה), ההשלכות הכלכליות (מכיוון ששליטתו, במיוחד ברצועות בצד הדרך, מחייבת "הוצאת כמויות גדולות של משאבים כספיים") והעובדה שכאשר גדל ללא בדיקה, עשב פמפאס יוצר אזורים הומוגניים בהם הוא הגיבור היחיד, דוחס מינים אחרים ומערכות אקולוגיות משפילות, הן חלק מההשפעות השליליות.

בנוסף, "ההשפעות השליליות על בריאות האוכלוסייה, דרך האלרגיות שהיא גורמת, מחמירות במיוחד על ידי פריחתה לאחר הקיץ, בתקופה בה בדרך כלל פחות מינים אלרגניים פורחים, האחראים לשיא חדש ומאוחר יותר באלרגיות".

"לכן דחוף שנפעל, כחברה, כדי לעצור את האסון הסביבתי הזה ואת השלכותיו החברתיות השליליות", קוראת הליה מרצ'אנטה.