"כמובן שהמצב מסובך", מכיוון שהיעדר התמיכה בצפון אמריקה "לא נותן לאוקראינה אופטימיות", אך העובדה שאירופה הבטיחה חבילת כספים חדשה "נותנת לנו גם ביטחון שלא ננטש".

בכל מקרה, "גם ללא תמיכה, העם האוקראיני ימשיך להילחם בכל מקרה" והתחושה הזו היא רוחבית, אמר פבלו סדהוקה.

"אפילו אותם אוקראינים שהיו פרו-רוסים ביותר הבינו שהאפשרות היחידה היא להילחם, אחרת הם יוצאו להורג, רק בגלל היותם אוקראינים", הוסיף. עבור האוקראינים אין ברירה אחרת: אנחנו חייבים לנצח במלחמה הזאת, גם בלי נשק".

מלחמה זו "שינתה את החברה האוקראינית", והפכה אותה מודעת יותר לסיכונים להיות תחת עול מוסקבה, ב"סכסוך כה אכזרי עד שנגע בפורטוגלים ובעולם כולו".

נהפוך הוא, "לחברה הרוסית בכלל יש בעיות זהות רבות והיא מאוד קיצונית לימין" ומותו האחרון של היריב נבאלני הראה כי המערכת "שנבנתה על ידי פוטין דומה מעט לתקופתו של סטלין", עם מכשירים של דיכוי אלים, היוצרת "מודל של פחד ושליטה".

בפורטוגל, כ-60,000 אוקראינים נספרים כמהגרים, רבים מהם כבר בעלי אזרחות פורטוגזית, על פי נתוני הרשויות הפורטוגליות והאגודה, המציבה את הקהילה החמישית בגודלה מסוגה.

הרוב המכריע של האוקראינים שהגיעו לפורטוגל מגיעים מהאזורים המערביים של אוקראינה והחלו להגיע בשנות ה -90, מסיבות כלכליות. הרשויות מעריכות כי מספר המהגרים האוקראינים עלה על 100,000 בשנת 2010, אך המשבר הכלכלי בפורטוגל הביא לצמצום הקהילה.

במקביל, לאחר הפלישה הרוסית לפני שנתיים, העניקה פורטוגל 59,532 תארי הגנה זמנית לפליטים מאוקראינה, על פי נתוני הסוכנות לשילוב, הגירה ומקלט (AIMA).

מאמר קשור: