הרווחה בפורטוגל עולה

כלכלנים מהרגולטור הבנקאי מסיקים כי מדד הרווחה בפורטוגל עלה בממוצע של 2.7% בשנה, בין השנים 1995-2022, וחשף תהליך של התכנסות עם האיחוד האירופי.

מדד הרווחה מעריך צריכה רבה יותר, שעות פנאי, תוחלת חיים ופחות אי שוויון ומאפשר שילוב של רכיבים שאינם כלולים בניתוח בהתבסס רק על תוצר לנפש, במטרה להימנע ממיקוד המדיניות הציבורית אך ורק בהגדלת הכנסות המדינה.

בפורטוגל, הגידול הממוצע ברווחה שיקף את העלייה בצריכה לנפש ותוחלת החיים הממוצעת, עם תרומה של 1.3 נקודות אחוז (עמ') כל אחת, ובמידה פחותה, את הירידה באי-השוויון, בעוד התרומה של שונות הפנאי הייתה בטלה.

המסקנה של בנק פורטוגל (BdP) על התכנסות פורטוגל עם האיחוד האירופי מבחינת רווחה, מנוגדת לזו שהתקבלה בהתבסס על ניתוח התוצר לנפש, שם לא נצפתה התקדמות בהתקרבות לערכי האיחוד האירופי בין 1995 ו 2022.

הניתוח מצביע על כך ש"בפורטוגל, הסטייה בין הצמיחה הממוצעת של שני המדדים הייתה 1.5 עמ' --- השלישית בגודלה מבין מדינות האיחוד האירופי".

בבידוד שנת 2022, מדד הרווחה בפורטוגל עמד על 87%, מה שאומר שצריך להפחית את הצריכה באיחוד האירופי ב -13% כדי שהיא תהיה אדישה לאזרח המתגורר בפורטוגל או בכלכלה עם המאפיינים של הממוצע של האיחוד האירופי.

"כל הגורמים, למעט תוחלת החיים הממוצעת - גבוהה יותר בפורטוגל ---, תורמים לרמת החיים הנמוכה בהשוואה לאיחוד האירופי", מצביעים הכלכלנים, המציינים כי ההבדל בצריכה לנפש מסביר את החלק הגדול יותר של ההפרש השלילי.

על פי הניתוח, פורטוגל עוברת מ -20 בדירוג המבוסס על תוצר לנפש ל -16 באמצעות מדד הרווחה.

"המשקל הגדול יותר של הצריכה בתוצר בפורטוגל ותוחלת החיים הממוצעת הגדולה יותר משפרים תוצאה זו, יותר מאשר קיזוז ההשפעה השלילית של אי שוויון ושעות עבודה גבוהות יותר מאשר באיחוד האירופי".