בולידן, שזכתה במירוץ נגד שלושה כורים אוסטרלים, מקווה להשלים את העסקה עד אמצע השנה הבאה, אך המבצע עדיין כפוף לאישור מכמה גורמים, כולל הנציבות האירופית וממשלת פורטוגל, שחייבים לתת אור ירוק לשינוי חוזה הזיכיון למכרה נובס-קורבו.

כדי לממן את הפעולה, חברת הכרייה השבדית הבטיחה הלוואת גשר עם BNP Paribas, RBC Capital Markets ו- SEB, על פי דו"ח של ECO.

עם זאת, בכוונת בולידן לממן מחדש את הלוואת גישור זו באמצעות חוב לטווח בינוני וארוך וגם באמצעות הנפקת מניות, במטרה להגדלת הון של כ -600 מיליון יורו (כמחצית מהלוואה הבנקאית) שתבוצע במהלך המחצית הראשונה של השנה הבאה, בהתאם לתנאי השוק.

בנוסף ל -1.3 מיליארד הדולר במזומן מראש, חברת הכרייה השבדית תשלם סכום נוסף שיכול להגיע ל -150 מיליון ותשלומיו תלויים בהתפתחות מחירי האבץ והנחושת בשלוש השנים הקרובות (ביחס למכרה נבס-קורבו) וברמת הייצור בשנתיים הקרובות במכרה השבדי.

לדברי בולידן, מכרות נבס-קורבו וזינקגרובן יתרמו בסביבות 300 מיליון עד 350 מיליון דולר בתוצאות תפעוליות (EBITDA) בשנה בחמש השנים הבאות.

במקרה של המכרה הפורטוגלי, שנמצא בבעלות לונדינג מאז 2006, יש לו חמישה פיקדונות גדולים בייצור: נבס, קורבו, גראסה, זמבוג'ל ולומבאדור.

בשנת 2023 ירדו הכנסותיה של סומינקור (המפעילה את המכרה) בהשוואה לשנה הקודמת, ל -393 מיליון אירו, רווח תפעולי (EBITDA) של 83 מיליון אירו והרווחים, בירידה, של כ -1.5 מיליון אירו (13 מיליון בשנת 2022).

ממשלת פורטוגל כבר אמרה כי היא עוקבת אחר תהליך מכירת המכרות, תוך התחשבות ב"רלוונטיות החברתית והכלכלית "של סומינקור לעובדים, לאזור ולמדינה", ומבטיחה כי "היא תפעיל את סמכויותיה להבטיח כבוד מלא לסטנדרטים המשפטיים והעבודה הנוכחיים".

הקנדים בלונדין העמידו את שני המכרות באירופה למכירה בתחילת השנה בזמן שהפנו את תשומת ליבם לשוק הדרום אמריקאי. בקיץ הודיעה על שותפות עם ענקית BHP לרכישה של פילו תמורת כשלושה מיליארד דולר, והיא מתוכננת ליצור מיזם משותף לחקר פרויקטים של נחושת בארגנטינה

.