בשיחה עם לוסה הודה ס גן נשיא APA חוסה פימנטה מצ'אדו כי תוכנית המגירה תעניש את החקלאות יותר, אך המכסות טרם הוגדרו ויתואמו באופן מקומי.

"השנה, באלגרבה, אנו עוברים את הבצורת הגרועה ביותר אי פעם, מעולם לא היינו במצב הזה, עם הרמות הנמוכות ביותר של מאגרי המאגרים אי פעם ואותו דבר במי תהום", "תוצאה של עשר שנות בצורת" אמר פימנטה מצ'אדו.

"השימוש העדיף הוא שימוש אנושי ולחקלאות תהיה קיצוץ גדול יותר", הוסיף פימנטה מצ'אדו.

"אנו מתכננים תוכנית" של "הערכה מתמשכת" ו"מקשיבים למגזרים - חקלאות, מגזר עירוני, תיירות - ועובדים איתם כדי להגדיר" את הפעולות שיש לנקוט, במטרה "להגדיר קיצוץ מים, בין אם למגזר העירוני, בין אם לתיירות או לחקלאות", אמר הגורם שלא רצה לחזות את הערכים המדוברים, אם כי הוא מודה שההשפעה הגדולה ביותר תהיה על הייצור החקלאי.

התוכנית תוצג בקרוב מאוד". בשבוע הבא תתקיים ועדת בצורת בין-משרדית ואז יוצג המסמך באזור, תמיד עם "המטרה המרכזית שלא ייגמרו המים לאוכלוסייה".

ששת המאגרים באלגרבה עומדים על 25% מהיכולת שלהם, 20 נקודות אחוז פחות מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, עם סך של 90 מטרים מעוקבים פחות מים.

פורטוגל חווה שתי מציאויות שונות בכל הנוגע למפלס המים. בצפון, למאגרים מפלס מים ממוצע של 75%, ואילו מדרום לטגוס, כלומר בדרום מערב אלנטז'ו ובאלגרבה, "המצב קריטי" מכיוון ש"הגשם לא איפשר לפתור את הבעיות

".

מתוך עשר השנים היבשות ביותר אי פעם, שש היו אחרי שנת 2000 ובעשרים השנים האחרונות נרשמה ירידה של 25% במשקעים, הוסיף.

רמות היסט

וריות בעבר, הבצורת ההיסטורית של 2005 באלגרבה הובילה לבניית סכר אודלוקה ו"סברו כי בעיית מאגרי המים נפתרה לא

זור".

"האמת היא שעשר שנים אחר כך כולנו מודאגים כאן", כי "היו פחות משקעים", מה שהחמיר את מצב מי התהום.

הפקיד פנה גם לאזרחים לחסוך במים, במיוחד באזור אלגרבה, באמצעות "מעשים קטנים" המאפשרים ניהול טוב יותר של משאב המים הנדיר.

פימנטה מצ'אדו הדגיש כי תוכנית מגירה זו נועדה להגיב ללחץ המים הנוכחי, אך סדרה של פרויקטים מתנהלים, שימומנים על ידי תוכנית ההתאוששות והחוסן (PRR), שתכלול אמצעים קבועים יותר.

בין האמצעים הללו הוא הדגיש "מתקני התפלה ניידים" או שימוש מוגבר במים ממתקני טיהור שפכים, במיוחד למגרשי גולף.

"אנו רוצים להגיע לסוף ה- PRR ולעשות שימוש חוזר בשמונה מיליון מטרים מעוקבים" של מים, פי ארבעה ממה שכבר משתמשים כיום ומשרתים בסך הכל "16 עד 17 שדות".

יתר על כן, אמצעים מרכזיים אחרים הם "הפיכת מי ים לשתייה", דרך מתקן ההתפלה הגדול הראשון לאזור אלבופיירה, בהספק של 16 מיליון מ"ק, וההעברה בסוטה-ונטו, עם חיבור בין הפומראו לגוואדיאנה.