תחזיות הניתוח, בהן השתתפו שני חוקרים פורטוגזים, "מראות כי באמצע המאה ה -21 שינויי האקלים יכולים להפוך לאחראים העיקריים לירידת המגוון הביולוגי", על פי הצהרה של המרכז הגרמני לחקר המגוון הביולוגי האינטגרטיבי (iDiv).

מצד שני, מטה-אנליזה עולמית של 186 מחקרים מגלה כי לפעולות שימור - במיוחד אלה המכוונות למינים ומערכות אקולוגיות - יש השפעות חיוביות משמעותיות על המגוון הביולוגי, כך נכתב בהצהרה של האגודה האמריקאית לקידמה של המדע (AAAS).

במקרה של המחקר הראשון, "הגדול מסוגו", חוקרים מ- iDiv ואוניברסיטת האל-ויטנברג (MLU) השוו 13 מודלים להערכת ההשפעה של שינויים בשימוש בקרקע ושינויי אקלים, תוך התחשבות בארבעה מדדים של המגוון הביולוגי, כמו גם תשעה שירותי מערכת אקולוגית.

"על ידי הכללת כל אזורי העולם (...), הצלחנו למלא נקודות עיוורות רבות ולהגיב לביקורת על גישות אחרות המבוססות על נתונים מקוטעים ופוטנציאליים מוטים", אומר הנריקה פריירה הפורטוגזי, ביולוג שימור ומנהיג קבוצת המדענים שהשתתפו במחקר, שהוא המחבר הראשון של המאמר.

"לכל הגישות יש יתרונות וחסרונות. אנו מאמינים שהגישה שלנו (...) מספקת את האומדן המקיף ביותר של מגמות המגוון הביולוגי ברחבי העולם", הוסיף, שצוטט בהצהרה.

החוקרים חישבו את ההשפעה של שינויים בשימוש בקרקע על שירותי המערכת האקולוגית, כלומר "היתרונות שהטבע מספק לבני אדם", וניתחו כיצד אלה והמגוון הביולוגי יכולים להתפתח, תוך התחשבות בחשיבות הגוברת של שינויי אקלים.

בשלושת התרחישים שהוערכו - מפיתוח בר-קיימא ועד פליטת גזי חממה גבוהה - "ההשפעות המשולבות של שינויים בשימוש בקרקע ושינויי אקלים גורמות לאובדן המגוון הביולוגי בכל אזורי העולם", אם כי יש "וריאציות ניכרות" בין האזורים.

"המטרה של תרחישים ארוכי טווח היא לא לחזות מה יקרה", אלא "להבין את החלופות, ולכן להימנע ממסלולים שעשויים להיות פחות רצויים ולבחור כאלה שיש להם תוצאות חיוביות. המסלולים תלויים באמצעים שנבחרו והחלטות אלה מתקבלות מיום ליום ", הסבירה הביולוגית הפורטוגזית אינס מרטינס מאוניברסיטת יורק ומחברת משותפת של המאמר שפורסם ב- Science

.

בהקשר זה, הגילוי, שנעשה באמצעות המטא-אנליזה שפורסמה על ידי AAAS, כי "בשני שלישים מהמקרים, פעולות שימור השפיעו לטובה, שיפרו את מצב המגוון הביולוגי או לפחות האטת ירידתו" הופכת רלוונטית.

צוות החוקרים בראשות פני לנגהאמר, פרופסור חבר לביולוגיה באוניברסיטת אריזון סטייט וסגן נשיא בכיר של הארגון הלא ממשלתי Re:Wild (הדוגלת בהתאוששות והגנה על המגוון הביולוגי ברחבי העולם), גילה כי התערבויות הן היעילות והיעילות ביותר הן אלה "המכוונות למינים ומערכות אקולוגיות, כגון שליטה במינים פולשים, התאוששות בתי גידול, אזורים מוגנים וניהול בר קיימא".

למרות שמיליארדי דולרים מוציאים מדי שנה על פעולות שימור שמטרתן "לעצור ו/או להפוך את אובדן המגוון הביולוגי וההשפלה של מערכות אקולוגיות (...) יעדי שימור בינלאומיים רבים, כולל אלה שנקבעו על ידי האמנה למגוון ביולוגי, נותרו להשגה."

המחקר טוען כי כדי לקבוע אמצעים עתידיים, יש צורך בהערכה מעמיקה של יעדי המדיניות וניתוח תוצאות התערבויות שימור נוכחיות מבחינת המגוון הביולוגי.

וכדי להפוך את משבר הגיוון העולמי, יש להגדיל את פעולות השימור וליישם אותן באופן רחב יותר, מה ש"ידרוש השקעה נוספת משמעותית במגזרים רבים בחברה", אומרים פני לנגהאמר ועמיתיה.