"אנחנו מאמינים שאסור אפילו לשקול העברות. לכל אזור יש ייחודים ובעיות משלו מבחינת מים וחייבת להיות מדיניות להגיב לבעיות אלה, במיוחד מבחינת החקלאות הנהוגה ", אמר גואלדינו קוררייה, מהעמותה שבסיסה בקמיניה, מחוז ויאנה דו קסטלו

.

עבור האחראי, "חייבת להיות מדיניות לניהול מים, אחרת הבעיה מועברת לצפון" ו"הבעיה בדרום אולי לא נפתרת", בנוסף ל"טרנסוואסיון כרוך תמיד בהעברת מינים ויש לכך השפעות משלו".

גואלדינו קוררייה דיבר על מפגשי הייעוץ האזוריים בנושא 'מים שמחדקים', השם שניתן לקבוצת העבודה שיצרה הממשלה ביולי לפיתוח אסטרטגיה לאומית חדשה לניהול מים.

הצו שפורסם בעיתון הרשמי ביולי קובע כי על התוכניות להתייחס, "כמוצא אחרון, להעברת מים בין אגני הנהר", בנוסף ל"מקורות מים חדשים, בעיקר שימוש חוזר, התפלת מים ומליחים, אופטימיזציה של הפעלת מאגרים ואקוויפרים קיימים, בניית תשתיות אחסון חדשות או שינוי קיימות".

"זה [טרנסוואטס] בסופו של דבר אומר שהמים לא ינוהלו כפי שהם צריכים להיות בדרום, מה שמותיר אותנו תלויים במים שניתן לשלוח מהצפון, וזה לא חיובי", ציין.

גואלדינו קוררייה מזהיר כי "באלנטז'ו ובאלגרבה מיושמים יבולים חסרי מים המגבירים את בעיית המחסור, כמו שקורה בפירות אדומים".

"מדובר בגידולים לא הולמים, במצב בו יש צורך להשקיע בגידולים עמידים יותר שעולים פחות מבחינת מים", טען.

עבור איש הסביבה, ניהול מים קשור בעיקרו ל"פסולת ", הנובע מהפסדים בצינורות במערכות שבמקרים מסוימים "רעועות", בעיקר באלטו מינהו.

"אנחנו צריכים לצמצם את ההפסדים שהם עצומים - מעל 20%. אנחנו מדברים על מערכת שכבר פגומה מאוד, שלא לומר לא פעילה. הגיע הזמן שהמצלמות יטמיזו את המערכות הללו, ויחליפו אותן", אמר.

מצד שני, "הבעיה במים היא לא רק כמות, אלא גם איכות".

"אני מדבר על זיהום מפוזר, בעיקר השימוש בחקלאות כימית בחקלאות. הממשלה צריכה להתערב", טען.

יתר על כן, "ניהול אגני הנהר צריך לקבל את תשומת ליבם של הרשויות", ולפחות במקרה של מועצת אגן נהר מינהו, גוף מייעץ של הסוכנות לאיכות הסביבה הפורטוגזית, לא התקיימו פגישות "במשך מספר שנים", הזהיר.

"השתתפנו בישיבות, אבל אני חושב שהמועצה נעצרה כבר כמה שנים. זהו ניהול הכרחי, אם כי היה צורך לשנות את אופן פעולתו מכיוון שהמבנה מורכב מיותר מ -60 ישויות ", ציין והגן על "מבנה קל יותר, לתגובה מהירה יותר למצבים".