בהצהרה, ארגון הגנת הצרכן מזכיר שניתח את המשטרים הטבעוניים, האובו-לקטו-צמחוניים, הים תיכוניים והפלנטריים ("פותח על בסיס ראיות מדעיות, המשלב תזונה, בריאות והגנה על כדור הארץ") והגיע למסקנה כי הראשון "הוא היקר ביותר, הדורש יותר מ- 7,000 אירו יורו בשנה ", ואילו" לתזונה הפלנטרית, שעולה פחות מ -1,000 אירו, אין את אותם יתרונות סביבתיים".

"כל הערכים המוצגים מבוססים על תוכנית ארוחות מאוזנת לארבעה אנשים (שני מבוגרים, ילד אחד ונער אחד)".

מבחינת הפחתת טביעת הרגל הסביבתית, העצה הטובה ביותר היא להקפיד על תזונה טבעונית, שאינה כוללת צריכת חלבון מן החי. אך גם במקרה זה, DECO מציין כי "החלפת משקה השקדים למשקה שיבולת שועל מפחיתה את צריכת המים ב -20%.

"בשבוע אחד נשמרים יותר מ -1,500 ליטר מים ושני קילו של שווה ערך CO2. כלומר, זה חותך את פוטנציאל ההתחממות ב -10%."

למי שחושב שקשה מדי לעקוב אחר תזונה טבעונית, הארגון קובע כי "לתזונה הנוטה להיות יותר ירקות, המתובלת בכמות מספקת של חלבון מן החי, יש יתרונות סביבתיים, בהשוואה לתזונה ים תיכונית ופלנטרית".

צמחונים לקטו-אובו יכולים להחליף חלב פרה במשקה סויה, ולהפחית "5% פליטת CO2, 6% צריכת מים ושימוש בקרקע של 1%".

וגם מי שעוקב אחר התזונה הים תיכונית מצליח להפחית את פוטנציאל ההתחממות הגלובלית שלהם ואת צריכת המים ב -5% אם הם עוברים מבשר בקר (הדורש יותר משאבים) לעוף.


הדיאטה הזולה ביותר


מבחינת עלות, הזולה ביותר היא התזונה הפלנטרית, המבוססת על ירקות, דגנים מלאים, קטניות וזרעי שמן ובה מוצרי חלב ובשר אדום מצטמצמים לתוספות.

הסל השבועי לתזונה זו מסתכם ב -120 יורו, הים התיכון 127 יורו, הלקטו-אובו צמחוני 131 יורו וה -142 יורו הטבעוניים, כך עולה מהמחקר.

טבעונים מוציאים 45% מההוצאה העולמית השבועית שלהם על מקבילות חלב (בהתחשב בהיעדר מזון ממוצא מן החי) וירקות ופטריות (כמו פטריות), ואילו 44% מההוצאות של ovo-lactovegetarians נובעות מירקות ופירות.

ירקות, דגנים ופקעות ופירות מייצגים 59% מסך ההוצאה של העוקבים אחר תזונה ים תיכונית, עם צריכה מתונה של מוצרי חלב ובשר אדום, ואילו מי שבוחר בתזונה פלנטרית מוציא 65% מהסכום השבועי על "ירקות, דגנים ופקעות, בשר, דגים וביצים".