העיתונאי נמצא בפורטוגל, בהזמנתו של שגריר ארה"ב, רנדי צ'רנו לוין, במסגרת ההנצחה של 'חודש תולדות הנשים'.

"ישנם שני אתגרים גדולים העומדים בפני העיתונות כרגע", היא אומרת ומציינת כ"מספר אחת "את העובדה שהעיתונים המקומיים נסגרים" והחדשות המקומיות אוזל.

בארצות הברית "אנו קוראים לזה מדבר חדשות בו העיתונים המקומיים כבר לא מכסים ערים", ממשיך העיתונאי.

"ויש נתונים סטטיסטיים שמראים שכאשר מועצות עירוניות או מחוקקים אינם מכוסים על ידי עיתונאים מקומיים, דירוגי האג"ח העירוניים יורדים מכיוון שכתבים אינם שם כדי לתת דין וחשבון על השלטון המקומי", טוענת ג'ניפר גריפין.

לפיכך, "הנוף החדשותי המשתנה, שבו אין זה בר קיימא מבחינה כלכלית שיש כתבים המדווחים ללא מורא ומחזיקים באחריות לפקידי ממשלה, הוא בעיה", מדגיש העיתונאי ערוץ פוקס ניוז (FXC).


דיסאינפורמציה


והעובדה שיש מדינות "בהן עיתונאים כבר לא בטוחים, בין אם זה סין, רוסיה או איראן או אפגניסטן" ואיפה "אנחנו לא יודעים מה קורה שם", ש"מאפשר לאוטוקרטים להשתמש בדיסאינפורמציה כדי לשקר בעצם לקהלים שלהם ", שבדרך זו, "לא יודעים מה באמת קורה בעולם".

"דיסאינפורמציה והתפשטות קהלים שאינם יודעים את ההבדל בין אמת לבדיה ומתמרנים על ידי פוטין ומנהיגי עולם אחרים שאינם רוצים שהם יידעו את האמת, זו הסכנה הגדולה ביותר העומדת בפני העולם והדמוקרטיות ברגע זה", מסכם העיתונאי.

ג'סיקה גריפין אומרת שהיא מעולם לא הרגישה שלהיות עיתונאית מנע ממנה לעשות את עבודתה. כשנשאל איזו עצה היא תיתן לעיתונאי צעיר, היא טוענת שהדבר הראשון הוא להיכנס לשדה.

"אני אף פעם לא אוהב לומר לצעירים שמסוכן יותר להיות עיתונאי עכשיו מאשר כשהתחלתי", כי באותה תקופה זה היה מסוכן", "אבל עכשיו", לאחר עריפת הראש של העיתונאי דניאל פרל והעובדה שהעיתונאי הוא לעתים קרובות המטרה, הדברים השתנו לרעה.

"כאשר אל-קאעידה החל לרצוח עיתונאים מול מצלמות" למטרות תעמולה או בסרביה, במהלך מלחמת יוגוסלביה, שם הם היו מטרות, הכל הפך מסוכן מאוד ", היא מדגישה.

עיתונאים "ממוקדים באזורי סכסוך. לכן אני שונא לומר לצעירים ללכת" לאזורי סכסוך, אבל "כאן אתה עושה קריירה, זה המקום שבו אתה יכול להיות עד" להיסטוריה.

עם זאת, היא "תספר לנשים צעירות" לעקוב אחר כל סיפור שהן מעוניינות בו.