על פי המכון הלאומי לסטטיסטיקה (INE) 2023, שווי ההוצאה השוטפת על בריאות, של 26,559.6 מיליון יורו (2,574.2 יורו 'לנכה'), שווה ערך ל -10% מהתוצר המקומי הגולמי (תוצר).

על פי נתונים ראשוניים, ההוצאה הציבורית השוטפת (שינוי של 3.7%) וההוצאה הפרטית (6.6%) המשיכו לעלות עקב הגידול בפעילותם של בתי חולים ציבוריים ופרטיים וספקי שירותי רפואה פרטיים, כגון משרדי רופאים ורופאי שיניים ומרפאות רפואיות מרובות התמחות.

בשנת 2022 ההוצאה השוטפת על בריאות עלתה ב -5.6%, בהיקף של 25.37 מיליארד יורו, המקביל ל -10.5% מהתמ"ג ו -2,463.4 יורו 'להונה', אומר ה- INE, ומציין כי "המשך ההתאוששות של סיוע שאינו covid-19 שהחל בשנת 2021 היה הגורם העיקרי להתפתחות זו".

השנה ההוצאה השוטפת הציבורית ייצגה 64.8% מההוצאה השוטפת, 0.4 נקודות אחוז (pp) פחות מאשר בשנת 2021 (65.2%), על פי נתוני INE שהם סופיים לשנת 2021, זמניים לשנת 2022 ומקדימים לשנת 2023, כשהאחרונים נערכים על סמך מידע זמין עד סוף אפריל 2024.

לשנת 2023, INE מעריכה כי המשקל היחסי של ההוצאה השוטפת הציבורית ימשיך לרדת (-0.6 עמ') כתוצאה מצמיחה נמוכה מזו של ההוצאה השוטפת הפרטית.

כמו כן נקבע כי בשנת 2023 ההוצאה השוטפת הציבורית תעלה ב -3.7%, "המשקפת בעיקר את העלייה בעלויות כוח האדם עבור נותני השירות הציבורי".

"השנה, הירידה החדה בהוצאות על תהליך החיסון ל- COVID-19 ובבדיקות COVID-19 (שבוצעו בבתי מרקחת ומעבדות) השפיעה לרעה על התפתחות ההוצאות הציבוריות", מדגיש ה- INE.

על פי חשבון הלוויין, ההוצאה השוטפת הפרטית תגדל ב -6.6% בשנת 2023 עקב הגידול בפעילות הבריאות של ספקים פרטיים, כלומר בתי חולים וספקי שירותי בריאות חוץ.

הוצאות בתי החולים הציבוריים גדלו ב -7.8% כתוצאה מהגידול בצריכת הביניים (מוצרים פרמצבטיים, חומרים מתכלים קליניים ואחרים) ועלויות כוח אדם (גיוס עובדים, מיקום מחדש בקריירה ואחרים).

על פי INE, "עליות אלה משקפות, בפרט, את שילובו של בית החולים דה לור EPE ביקום בתי החולים הציבוריים, שנוהלו תחת משטר שותפות ציבורית-פרטית עד 18 בינואר 2022".

בהשוואה ל -22 המדינות החברות באיחוד האירופי עם מידע זמין, פורטוגל רשמה את הגידול ה -11 בגודלו בהוצאות הבריאות השוטפות בשנת 2022 (5.6%) ותפסה את המקום השישי בדירוג המדינות עם המשקל הגבוה ביותר בתוצר (10.5%).

בפרסום מציגה INE גם מידע על היווצרות ההון הקבוע הגולמי (GFCF) של נותני שירותי בריאות (כולל מחקר ופיתוח - מו"פ ומוסדות להשכלה גבוהה) לשנת 2021, כמו גם GFCF של ספקי שירותי בריאות ציבוריים לשנת 2022.

בשנת 2021, ה- GFCF של נותני שירותי הבריאות גדל ב -9.3% וייצג 6% מסך ה- GFCF של הכלכלה הלאומית.

"לשנת 2022, נתונים זמניים מצביעים על ירידה קלה ב- GFCF של ספקים ציבוריים (-1.1%) הנובעת מירידה בהשקעות של בתי חולים ציבוריים (-7.3%) בציוד רפואי, שלא קיזזו את הגידול ב- GFCF של ספקי שירותי ניהול ומימון למערכות בריאות (72.5%) עקב, בעיקרו, מרכישת רישיונות תוכנה", היא מדגישה.