מיושמים בעיקר באלגרבה, שם ישנם 37, שני אזורים אלה על שני מטרים יוצרים רשת של יערות אכילים המאפשרים לעודד התחדשות אדמה ומערכות אקולוגיות, ובמקביל מייצרים מזון, הסביר לואיס אפונסו, מייסד שותף של היוזמה עם אנה לורה קרוז.
לואיס אפונסו הסביר כי 'יער המיני הגדול' מבקש לעודד את אלה שיש להם שטח אדמה קטן לפתח חקלאות מתחדשת, תוך שילוב ידע משתי שיטות, חקלאות סינטרופית, מברזיל, הדורשת התערבות אנושית גדולה יותר, ומודל יפני, שהוא שיטת 'מיאוואקי', הזקוקה פחות תחזוקה.
עם ידע זה, המיקוד מושם בהתחדשות טבעית, ו"נוצרים איים של מגוון ביולוגי שצומחים מהר מאוד ", תוך שימוש רצוי, אך לא רק, בצמחי מאכל, הוא ציין.
"המודל שלנו, שנוצר על ידינו, מפגיש את הידע הזה, כדי שיהיה ריבוע זה, שהוא משהו מעשי יותר, קטן יותר, שיכול ליצור ולייצר מזון, אך יחד עם זאת לחדש את האדמה", אמר.
כך ניתן "להאיץ את כל תהליך ההתחדשות, ייצור הקרקע", ו"לכוון את המערכת לעבר משהו מותאם יותר לאדם, במטרה לספק את צרכיו, אך יחד עם זאת, לחדש את האדמה".
סדנאות
הפרויקט מקדם 'סדנאות' המעבירות ידע זה לבעלי עניין והמטרה היא להקדיש בהדרגה תחומים נוספים לחקלאות מסוג זה, הוא ציין.
מאז מאי 2023, 'יער המיני הגדול' כבר הצליח "ליצור את יער המיני האכיל ה -43, מתוכם 37 ממוקמים באלגרבה", ולואיס אפונסו הבטיח שהוא כבר קיבל ביטויי עניין להשתתף בתצורות אלה מאנשים מספרד או בלגיה.
"אנחנו יכולים להתחיל בריבוע של ארבעה מטרים רבועים בלבד ואז להרחיב אותו. במילים אחרות, המודל שלנו הוא תמיד ריבוע. יש לנו מערכת שמתחילה בריבוע בודד ", הסביר והדגיש כי לאחר שלושה או שישה חודשים ניתן ליצור ריבוע נוסף בסמוך והמטרה היא שיהיו יותר ויותר אזורים שתורמים לחקלאות מתחדשת בעולם
.הרעיון הוא ש"המספר המרבי של אנשים יצור נווה מדבר קטן המחדש מקום" ושיהיה יותר ויותר בעלי עניין "ליצור השפעה משמעותית" על התחדשות הקרקע ושימור המגוון הביולוגי.
בשבת אמורה להתקיים סדנה בקווינטה דה פורנלהה, בקסטרו מרים, המוצגת על ידי המקדמים כמבוא ל"מי שרוצה ללמוד כיצד ליצור מיני יער אכיל משלהם", בו השיטה, המאפיינים של השניים לפי מודל של שני מטרים, בחירת צמחים ומשתלות, הכנת קרקע או טכניקות שתילה או השקיה.
ביום ראשון תתקיים 'חגיגת היער הגדולה ביותר', שתקדיש את היום לביקורי שטח במינייערות בשלבי התפתחות שונים, חברתיות ואפילו שיחה בין שני אורחים המומחים בשיטות שהיוו השראה למודל הפרויקט, סוניה סוארס (היער היליד/שיטת מיאוואקי) ודיוגו סנטוס (גן כיס/חקלאות סינטרופית).