אורקה פורטוגלית תוקפת רק "משחק אלים"

"מאז מאי 2020 היו לפחות 673 אינטראקציות מתועדות בין אורקות, שהם טורפי האוקיינוס החזקים ביותר, לבין סירות", הדגישה נעמי רוז, מהמכון לרווחת בעלי חיים.

"אבל להתנהגות זו יש יותר במשחקים אלימים מאשר עם תוקפנות", הגן המדען בראיון ל סוכנות Efe.

נעמי רוז הדגישה כי לאחר שבירת ההגה, האורקות משחקות עם החלקים ועוזבות.

"בכל התקופה הזו הם גרמו רק לשקיעה של שבעה כלי שיט", הדגישה.

ברוב התקריות המתועדות מול פורטוגל וספרד, תרמיל אורקות פגע בהגה של כלי שיט קטנים ולאחר מכן נמלט במהירות גבוהה.

אין דיווחים על התקפות על אנשים על סיפון הסירות.

"אורקות, שהן אוכלוסייה ימית בסכנת הכחדה קריטית, הן אינטליגנטיות מאוד. אם הם היו רוצים להטביע את הספינה, הם היו עושים זאת, אך נראה שהמטרה היא לפגוע בהגה ורק ב -20% מהתקריות הם פגעו בספינה, מה שהופך אותה לבלתי ראויה ",

זו הייתה גם מסקנתם של המומחים שנאספו במדריד לסדנה בחסות ועדת ציד הלווייתנים הבינלאומית וממשלות ספרד ופורטוגל.

ההתנהגות של אורקות איבריות נראית קשורה למשחק או לסוציאליזציה, "אולי מגורה על ידי השפע והעלייה האחרונה בטרף, מה שמקטין את הזמן הדרוש ללכידת מזון ועל ידי הפחתת אינטראקציות שליליות עם דיג".

רוז ציינה כי במשך שנים השתמשו שייטים בשיטות שונות להדוף אורקות איבריות, כולל פעולות בלתי חוקיות כמו שיגור זיקוקים, שפיכת דלק למים או חומרי נפץ קטנים.

בין האמצעים החוקיים מכיוון שהם אינם פוגעים באורקות ויכולים להרתיע אותם, הצביע הביולוג על שינוי ההגה "באופן שאינו משפיע על הניווט אך הופך את ההגה לפחות מהנה ופחות אטרקטיבי".

"מסיבה כלשהי, ואנחנו לא יודעים למה, אורקות לא אוהבות קווים אנכיים במים", הוסיפה.

מדד נוסף הוא תקשורת בזמן אמת לסירות על מיקומן של קבוצות אורקות, המוערכות כחמש באוכלוסייה זו שבית הגידול שלה נע בין מיצר גיברלטר למים מול גליציה.

תת-האוכלוסייה האיברית של לווייתנים קטלניים מאופיינת בראש מעוגל, שכבת גב שחורה עם מעט ניגודיות, וניזונה בעיקר מטונה כחולה.