ערך זה ייצג צמיחה של 5.6% ביחס לרבעון הראשון והאצת השונות השנתית ביחס ל -5.0% בין ינואר למרץ.

בתקופה הנבדקת, מחיר הבתים החציוני עלה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, ב -21 מתוך 26 אזורי משנה של NUTS III, כאשר INE הדגישה את Viseu Dão Lafões כצמיחה הגדולה ביותר (17.2%).

ליסבון רבתי, אלגרבה, האזור האוטונומי של מדיירה, פנינסולה דה סטובל ואזור מטרופולין פורטו היו חמשת אזורי המשנה עם מחירי הדיור החציוניים הגבוהים ביותר ו"הציגו גם את הערכים הגבוהים ביותר בשתי הקטגוריות של מקום מגורים מס הקונה (טריטוריה לאומית וזרה)".

קונים זרים

במיוחד בליסבון רבתי ובאזור המטרופולין של פורטו, המחיר החציוני של עסקאות שבוצעו למ"ר על ידי קונים בעלי מגורים במס בחו"ל עלה, בהתאמה, ב -80.4% ו -53.4%, ממחיר העסקאות של קונים עם מס מגורים בשטח הלאומי

.

בתקופה הנבדקת, הערך החציוני של בתים משפחתיים שעסקו בפורטוגל שכללו קונים בעלי מגורים במס בחו"ל עלה ב -1.9% לעומת השנה שעברה, ל -2,454 יורו למ"ר, בהשוואה לחציון של 1,702 אירו למ"ר בעסקאות בהן מעורבים קונים בעלי בית מס לאומי (עלייה של 7.2%).

הי@@

קר ביותר

בין אפריל ליוני, ליסבון רבתי (2,801 יורו למ"ר), אלגרבה (2,735), האזור האוטונומי של מדיירה (2,080), חצי האי סטובל (2,048) ואזור המטרופולין של פורטו (1,957) "רשמו מחירי דיור גבוהים מאלו במדינה", כאשר, ביניהם, רק אלגרבה (5.9%) וליסבון רבתי (1.4%) רשמו שיעורי שינוי שנתיים נמוכים מ-

תעריף לאומי.

ברבעון השני, ובניגוד להתפתחות Viseu Dão Lafões, אזור דורו רשם את הירידה הגדולה ביותר משנה לשנה במחירי הדיור (5.6%), ואילו לביירה באישה היה מחיר המכירה החציוני הנמוך ביותר ללינה משפחתית, עם 562 יורו למ"ר.

באותה תקופה, כל העיריות עם יותר מ -100 אלף תושבים בליסבון רבתי, חצי האי סטובל ומטרופולין פורטו, למעט סנטה מריה דה פיירה וגונדומר, "רשמו מחירי דיור חציוניים גבוהים מהערך הלאומי (1,736 יורו למ"ר)".

ברבעון השני של 2024 חלה האצה במחירי הבתים ב -12 מתוך 24 העיריות עם יותר מ -100,000 תושבים (14 ברבעון הראשון של 2024), כאשר ברצלוס הראתה את העלייה הגדולה ביותר, של 16.6 נקודות אחוז, בניגוד לירידות הגדולות ביותר בקצב השינוי השנתי, שהתרחשו במטוסינוס (-17.6 נקודות) ובקוימברה (-15.9 נקודות).